Historians
appear to have neglected discussing the importance of salt
in ancient times up to the Industrial Revolution and in respect to almost every
scientific discipline .
In short, the influence of demand and supply
of common salt has not been considered as a key to the rise, fall or
even as a factor in the development of most ancient powers.
The reason why archaeologists and historians in particular
have not been impressed by the importance of Salt is probably that pots, sherds, flints
and metals have survived, whereas alkali salts easily dissolved by water are difficult to
trace in ancient ruins. Also the terminology of the word "Spice" has figured as
a main object of trade in the past, flavored with a romantic and exotic appeal. However
it is clear that the most important spice was salt, a non odorous, bulk commodity, and
required by a civilised world in huge quantities....
MRBLOCH SALT ARCHIVE, is researching the significance, of
common SALT [NaCl] through the period 1000 BC up to the Industrial Revolution
when the burning of new fossil fuels relatively suddenly
allowed the manufacture of salt in the huge quantities needed
.
ד"ר
מ.ר. בלוך
1902-1985
-
רודולף
משה בלוך נולד באוסיג שבצ'כוסלובקיה. למד באוניברסיטאות פראג ולייפציג.
בגיל 24, לאחר שקיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת ברן על הנושא "טווח
הספיגה של תרכובות של סוגי קרקע נדירים", בלוך הצטרף לבית הספר הטכני
הגבוה קרלסרוהה ועבד שם מ1929- עד 1933. בתחילה שימש כעוזר ומהר מאוד
התקדם למשרת ראש המחלקה למטלוגרפיה וספקטוגרפיית רנטגן. בתקופה ששהה
בקרלסרוהה עבד על התגבשות יודיד הכסף והתהוות גרעין הגביש (החל גם
בעבודתו על הניסיונות הראשונים ב"מניעת התקררות יתר של מים" עליית
המשטר הנאצי קטעה את עבודתו והוא עזב את גרמניה להולנד ולאנגליה, שם
ניתב את מחקריו לתחום טכנולוגיית הקירור. בתחום זה פעל כיועץ לחברות
אירופיות בבניית סוג חדש של מפעל קירור
המחקר
שערך בלוך ב1936- על תהליך צביעה להשגת שיפור באידוי הפגיש אותו עם
המייסד החלוצי הנשכח של מפעלי ים-המלח, מהנדס המכרות מ. נובומייסקי. ב
1936 הזמין נובומייסקי את בלוך לכהן כחוקר ראשי בחברה. ולסיע בידו
בתכנון והפעלת מפעל האשלג ואחכ" מפעל הברום בים המלח. בתפקידו זה
המשיך בלוך לספק ייעוץ טכני לחברת האשלג של פלשתינה – ולאחר מכן של
ישראל – עד לפרישתו ב1973-. הכמויות העצומות המיוצרות כיום - יותר
משני מיליון טון אשלג, מיליון טון ברום, פריקלאס, מלח בישול ותוצרי
לוואי נוספים הינן,– "בלתי ניתנות להעלות על הדעת ללא מחקריו המדעים של
בלוך והמצאותיו הטכנולוגיות".
בשנות
הששים הפנה בלוך את דמיונו וכושר המצאתו רבי החיוניות לנושאים אחרים
כגון השפעת האטמוספירה על הרכב מי הגשם באיזור ים-המלח; היחס בין אור
מוחזר מכוכבים לאור שנקלט (albedo)
על אזורי קרח קוטביים; שינויים בפני הים המשפיעים על תולדות האוכלוסיה
וההתיישבות, ובקצרה, בעיות של אי-מליחות.
בשנות
השבעים, לאחר שפרש מהחברה, חזר בלוך לנושא הקודם (1944) של הלבנה
תקופתית של פני ים-המלח. בין ביקור לביקור בטוסון, אריזונה, שם שימש
כיועץ בייצור נחושת ניקוי, עסק בתהליכי פעפוע (אוסמוזה), קצף בועות של
מי האוקיינוסים ומי תהום מליחים לניקוז ביוב.
עשרים
שנה קודם לכן כבר חשב בלוך על אגירת אנרגיית שמש באמצעי שבו מדחיקים
מוליכי חום. במערכת אחת הציע להשתמש במים שבהם שיפוע ריכוז המלח הוא
התקן ההדחקה של המוליכות. ואכן, רעיון זה התפתח לפטנט שרשמו בלוך וטבור
על הקמת בריכות סולריות לייצור חשמל באזור ים-המלח. ניתן לומר שפרופ'
בלוך הוא אבי הבריכות הסולריות. מערכת אחרת שהציע עשתה שימוש בשיפוע גז
כבד למטרות תעשייתיות,. כיום מקווים להשיג ניצולת אנרגיה עוד יותר
גבוהה ממה שהושג בבריכות הסולריות בטמפרטורות של עד 300 מעלות צלזיוס.
הסוגיה
שהעסיקה את פרופ' בלוך בשנותיו האחרונות היתה מקור הנפט בטבע. הוא סבר
שיתכן ויש קשר בין זרמים מלוחים המעבירים חומרים אורגניים לעומק הקרקע
ויוצרים שם נפט.
מתוך
תפיסה זאת צמח הפרוייקט לייצור מלאכותי של נפט בלגונות המכילות
הלופיטים (צמחים המסוגלים להתפתח בקרקע מלוחה) ואצות עשירות בחלבון.
הניסויים, שנערכו בשיתוף עם בנציון גינסברג, נחלו הצלחה. הם הפיקו נפט
באיכות גבוהה ובעל הרכב דומה לזה הנמצא בשכבות גיאולוגיות. רודי ראה
בתוצאות המעודדות לא רק מקור אנרגיה סינתטי הניתן לחידוש אלא גם צעד
קדימה בדרך להבנה טובה יותר של בעיה שכבר דנו בה רבות: כיצד נוצר הנפט
בטבע בעבר וכיום?
מאז
פרישתו מים-המלח שימש פרופ" בלוך כעמית מחקר במכון מקס-פלאנט לפיזיקה
גרעינית בהידלברג גרמניה .
ביקורו
השנתי בן ששת החודשים של רודי בלוך במכון מקס פלנק בהיידלברג הוקדש
לתופעות קוסמיות והניב פרסומים אודות טקטיטים, השפעות כוכבי שביט
וייצור מלאכותי במעבדה של מטאוריטים מברזל.
אז
הפכו הקוסמו-כימיה והקוסמו-פיזיקה לתחומי הענין המרכזיים בשלב זה של
חייו. למרות זאת, ד"ר בלוך לא הזניח מעולם את הבעיות והצרכים של מפעלי
ים-המלח ושל המכון החדש שהוקם לחקר הנגב ואת אוניברסיטת באר-שבע
הצעירה, שני מוסדות שהוא נמנה על מייסדיהם.
פרסים,
תארים ואותות
פרסים, תארים
ואותות הצטיינות
פרס מכון וויצמן למדע
פרס ישראל למדע
פרופסור אורח באוניברסיטה העברית
פרופסור אורח
במכון מקס פלנק, היידלברג
חבר האגודה לפיתוח המחקר בישראל
חבר כבוד של האגודה הישראלית לכימיה
דוקטור של כבוד במכון ויצמן למדע
חבר האקדמיה הישראלית למדעים ולמדעי הרוח
חבר מועצה ועמית כבוד של אוניברסיטת באר-שבע
|
-'Prof. M.R.Bloch 1902-1985'-
Related Links |
Activities |
Email List |
PHYSIOLOGY | GEOLOGY |
ARCHAEOLOGY |
PALAEOCLIMATOLOGY |
EUSTATIC SEALEVELS |
DEAD SEA LEVELS |
PALAEOGEOGRAPHY |
PRODUCTION SALTPETER |
RELIGION |
ECONOMICS |
INDIA Monopolies |
CHINA Monopolies |
FRANCE the Gabelle |
THE MANY USES of Salt |
ETYMOLOGY |
MONOMANIA
